top of page

שיטת הניקוד החדשה - משרד הרישוי

משרד הרישוי - שיטת הניקוד החדשה

 

שיטת ניקוד חדשה החלה לפעול בארץ על פי חלק ז' החדש בתקנות התעבורה, תקנות 544 עד 551 שנכנסו לתוקפן בתאריך 1/1/03, כאשר מחד, המחוקק לקח בחשבון כי לא כל עבירה תעבורתית היא חמורה באותה מידה ובשל כך מקרינה על מסוכנותו של הנהג, ומאידך, צבר של עבירות תעבורה שונות מעיד על עבריינות תנועה ומסוכנות מסוימת.

שיטה זו אמורה לטפל טוב יותר בנהג הסורר והמורה, ולהקל, במידת מה, על הנהג "הממוצע". מטרת השיטה היא לנקוט באמצעי תיקון עבור נהגים המורשעים במספר עבירות בפרק זמן קצר יחסית, השיטה בנויה כך שאינה מפעילה שום סנקציות כנגד נהגים המורשעים על עבירות תנועה מעטות ולעיתים רחוקות. עבור עבירות תנועה נקבע מספר של נקודות הנרשמות לרעת נהג הנתפס ומורשע בביצועה. קימות חמש דרגות חומרה, 2 נקודות, 4, 6, 8 ו- 10 נקודות בגין העבירות הנחשבות החמורות ביותר, כמו כן קימות עבירות בגינן אינן נרשמות נקודות כלל. בהמשך המאמר תובא טבלה המפרטת את מספר הנקודות שנקבע עבור כל סוג של עבירות תנועה , כמו כן יפורטו אמצעי התיקון השונים בהם משתמש משרד הרישוי.

סרטון הסבר קצר - שווה צפייה

אם כן, עיקרי השיטה החדשה לעומת הישנה הם כדלקמן:


א. כיום 5 דרגות ניקוד במקום 3 בעבר.
ב. התאמה בין חומרת העבירה וגובה הקנס למספר הנקודות.
ג. היעדר אמצעי תיקון בגין עבירה יחידה (ולא כפי שהיה בעבר).
ד. הוצאת עבירות רבות משיטת הניקוד, בעיקר עבירות הנחשבות יחסית לפעוטות.
ה. היעדר מחיקת נקודות בעקבות אמצעי תיקון.
ו.  הרחבת אמצעי התיקון והתאמתו לנהג, בהתאם לעבירות שעבר.


בדומה למה שהיה קיים בעבר, ולמרות שחלק ניכר מהציבור רואה זאת כך- שיטת הניקוד אינה ענישה, אלא כאמור אמצעי תיקון, אמצעי הבא לתקן את דרכיהם של נהגים סוררים. שיטת הניקוד מופעלת ומנוהלת ע"י משרד התחבורה - ללא קשר למשטרה.

בתקנות נקבעו עבירות תנועה אשר אינן זוקפות לצידם ניקוד, מדובר בעבירות תנועה קלות כמו חניה, חריגה קטנה מהמהירות המרבית המותרת. יחד עם זאת את הקנס הנהג אמור לשלם. הנקודות נצברות לאחר תשלום הקנס או אם לא שילם לאחר 90 יום או אם נשפט לאחר ההרשעה. הניקוד נצבר ונרשם החל מיום ביצוע העבירה (רישום רטרואקטיבי). יודגש, שרק במצב בו הנהג מבקש להישפט רישום הניקוד "מוקפא" עד ליום סיום ההליך המשפטי. הניקוד נצבר במאגר מידע של משרד הרישוי והוא מחולק ל"תקופת צבירה" - שהיא על פי רוב בת שנתיים. אם במהלכן נצברו לנהג פחות מ - 12 נקודות הן תמחקנה לאחר שנתיים. אך, אם במהלך השנתיים נצברו נקודות נוספות והגיעו עד כדי 12 נקודות- הנקודות לא תמחקנה! במצב שכזה, הנהג יצטרך לבצע אמצעי תיקון שעליו החליטה הרשות עפ"י רוב, הנהג יוזמן לקורס בסיסי בנהיגה נכונה על חשבונו. הקורס הינו בן 12 שעות נערך ב- 3 מפגשים ובסיומו מבחן ורק עמידה במבחן תמחק את הנקודות. במידה והנהג לא ייבצע את הקורס, עומדת לרשות הרישוי הסמכות לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג. אך, כאן לא מסתיים הסיפור, לעיתים הנהג יצבור 22 נקודות ואז תוארך "תקופת הצבירה" ל-4 שנים. בנוסף לכך, במידה והנהג יצבור 24 - 34 נקודות הוא יוזמן לקורס ייעודי -"נהיגה נכונה", ואם לא די בכך, במידה והנהג יצבור על 36 נקודות, יפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים ורישיונו יושב רק לאחר שיבצע בחינה עיונית.

עם זאת, במקרה זה רשאי הנהג לטעון טענות בפני פקיד הרישוי אם הגיש בקשתו תוך 30 ימים. ואם עשה כן, רשות הרישוי חייבת לזמן את הנהג ולשמוע את טיעוניו. לשם כך, ועל מנת לקבל החלטה בעניינו יידחה אמצעי התיקון ב- 45 ימים עד לשימוע הנהג (המוקדם מביניהם). נהג רצידיביסט שבמשך 6 שנים חזר וצבר מעל 36 נקודות ייפסל הפעם לתקופה של 9 חודשים ולאחריה יצטרך לפנות לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כמו גם לעבור מבחן עיוני (תיאוריה) ומעשי (טסט) מחדש!!

תפקידו של עורך דין מיומן שבקיא בתקנות התעבורה ובנושא של עבירות תנועה וכן בנהלי משרד הרישוי הוא לנתב את אמצעי התיקון כך שיתאים ללקוח, תוך דרישה לשקול להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה או להוסיף עליה, כפי הסמכות שניתנה לרשות הרישוי בתקנות התעבורה.

אמצעי התיקון יכול ויהיה כמפורט להלן :


א. קורסים בנהיגה נכונה ומבחנים בסופם-(במכונים הארציים להכשרת נהגים).
ב. מבחן עיוני בנהיגה- (תיאוריה).
ג. מבחן מעשי בנהיגה- (טסט).
ד. פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי.
ה. בדיקות רפואיות. (במכון הרפואי לבטיחות בדרכים-מכון הארבעה).

טבלת הנקודות של משרד הרישוי

 

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד תעבורה, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד

bottom of page